בכתבה שפורסמה באתר 'אשקלון נט' מספר יובל סיון על מגמת ההתפטרויות שהולכת וצוברת תאוצה עם כניסתה של שנת 2022.
סיוון, ששימש בעברו כמורה להיסטוריה ומנהל בית ספר במערכת החינוך הישראלית, משמש כיום כמנהל בחברת הייטק. "ההנחה הבסיסית של מנהלים רבים, היא שהשכר או התנאים של ההעסקה הובילו את העובד לעזוב" אומר סיוון ומוסיף "לא רק השכר וההטבות קובעים אם עובד מסוים יישאר או יעזוב".
כשאני עוקב אחרי מערכת החינוך בישראל, אי־אפשר להתעלם מהשיבושים הנמשכים כבר שלושה ימים רצופים, למרות ההסכם שנחתם בין משרד האוצר להסתדרות המורים. אלפי מורים ממשיכים
הנתונים החדשים שנחשפו על ידי משרד החינוך ופורסמו באתר מאקו, מציגים תמונה מפתיעה ומורכבת של מערכת החינוך הישראלית. קבוצות אוכלוסייה שונות מפגינות הצטיינות בתחומים שלא
המעבר ממערכת המתמקדת בציונים בלבד למודל חינוכי הוליסטי יותר הוא אכן מהפכה משמעותית שעשויה לשנות את פני החברה הישראלית. בעוד שהישגים אקדמיים הם חשובים, המודל
כמי שחי ונושם תעשייה טכנולוגית, אני רואה את המצב כמשבר לאומי ממשי. המחסור בעובדי הייטק אינו רק בעיה מספרית, אלא איום אסטרטגי על מעמדה של
. מקיימות סטגנאציה של למידה פרונטאלית מבוססת מקצועות חד מיימדיים וכך גם ההכשרה של בוגריה הופכת להיות הכשרה שפחות מתאימה להתמודדות עם עידן התעסוקה של
זכויות המורים הינן דבר חשוב. גם הסכמי השכר שאיש לא חולק לדעתי שראוי שישפרו את מעמדם של המורים. העיצומים הינם בעייתיים אך עלינו לזכור כי
