כמי שחי ונושם תעשייה טכנולוגית, אני רואה את המצב כמשבר לאומי ממשי. המחסור בעובדי הייטק אינו רק בעיה מספרית, אלא איום אסטרטגי על מעמדה של ישראל כ"אומת סטארט-אפ". הירידה במספר המועסקים מסמנת סימני התרופפות במערכת החוסן הטכנולוגי שבנינו בעמל רב בעשורים האחרונים. זהו פגם מבני שדורש טיפול מיידי ושורשי, שאם לא יטופל, עלול לערער את אחד מנכסי המדינה החשובים ביותר – היכולת החדשנית והטכנולוגית. לתפיסתי, הפתרון מחייב גישה רב-מימדית: ראשית, השקעה משמעותית בחינוך טכנולוגי מגיל צעיר, תוך יצירת תכניות לימוד חדשניות שיעוררו עניין ויצירתיות בקרב בני נוער. שנית, תמריצים ממשיים למעסיקים שיקלטו עובדים צעירים, כולל הטבות מס וסבסוד הכשרות. שלישית, שיפור תנאי השכר והעבודה בהייטק כדי למנוע בריחת מוחות לחו"ל. רק מהלכים אסטרטגיים אלה יוכלו להבטיח את המשך מובילותה הטכנולוגית של ישראל.

יובל סיון: "אם אני שותק – אני מסכים להשתקה"
קראתי את הכתבה שפורסמה במעריב והרגשתי צורך מהלב לדייק את המחשבה — משום שהפער בין האמת שתיארתם לבין המציאות שכולנו חווים מטריד אותי עמוקות. כשמספרים