הנגב הינו איזור המהווה פונקציונאלית את מרבית שטחה של מדינת ישראל ובא בעת הנטוש והדליל ביותר. איזור ללא משאבים רבים, עיר אחת מרכזית ומגוון מקומות עבודה מוגבל בד בבד עם הזמנחה בתשתיות, פשיעה משתוללת ומיעוט ביכולות חברתיות ובתקציבים חברתיים. השקעה בנגב, עוד כדבריו של בן גוריון הגדול,תהייה השקעה בכושרו וביצירתו של העם היהודי. בנגב נוכל לנצל את שטחי הספר הענקיים ליצירת חממות ליזמות, לחינוך פורץ דרך, להקמת שותפויות של המגזר הפרטי/עסקי עם מוסדות ממשלה כמו החינוך, הרווחה, קידום שיוויון ועוד. אני מברך על המגמה בכתבה ומקווה שמדובר בתוכנית אסטרטגית שתשאר על קנה גם בעת חילופי שלטון ומהמרות פוליטיות כאלו ואחרות.
יובל לייכנר סיון: "אחרי מלחמה יש צמיחה"
כמו 'מלתוס הכלכלן הדגול' בן המאה ה-17 שחזה שאחרי קטסטרופות תמיד יש פריחה אנושית. אחרי אסונות תמיד יש צמיחה מחדש, אחרי מלחמות תמיד טכנולוגיות משתכללות…