יובל סיוון על הייטק ופריפריה

הכתבה מציגה ברהיטות ובאומץ את אחת האמיתות המדאיגות ביותר של זמננו: מערכת החינוך, כפי שאנו מכירים אותה, היא מוסד עיקש ומיושן שהתעקשותו לשרוד באותה מתכונת

המהלך שהובילה עיריית אשקלון עם השקת מערכת "תלמידאטה" מבטא התקדמות מרשימה ומשמעותית בתחום ניהול החינוך הבלתי פורמלי בעידן הדיגיטלי. לא מדובר רק בעוד מערכת טכנולוגית,

כשאני עוקב אחרי מערכת החינוך בישראל, אי־אפשר להתעלם מהשיבושים הנמשכים כבר שלושה ימים רצופים, למרות ההסכם שנחתם בין משרד האוצר להסתדרות המורים. אלפי מורים ממשיכים

הנתונים החדשים שנחשפו על ידי משרד החינוך ופורסמו באתר מאקו, מציגים תמונה מפתיעה ומורכבת של מערכת החינוך הישראלית. קבוצות אוכלוסייה שונות מפגינות הצטיינות בתחומים שלא

המעבר ממערכת המתמקדת בציונים בלבד למודל חינוכי הוליסטי יותר הוא אכן מהפכה משמעותית שעשויה לשנות את פני החברה הישראלית. בעוד שהישגים אקדמיים הם חשובים, המודל

כמי שחי ונושם תעשייה טכנולוגית, אני רואה את המצב כמשבר לאומי ממשי. המחסור בעובדי הייטק אינו רק בעיה מספרית, אלא איום אסטרטגי על מעמדה של